הראל חברה לביטוח בע"מ נ' כהן ואח'

החלטה

בפניי בקשה למחיקת כתב הערעור שהוגש ביום 14.04.2011 על פסק דין של בית המשפט השלום (כב' השופט רובין), בת.א 2737/06 , שניתן ביום 21.02.2011 ( להלן; פסק הדין), מחמת איחור בהגשתו.

על פי הנטען, נשלח למשיבה מכתב דרישת תשלום ביום 22.02.2011 (ופעם נוספת ביום 23.02.2011), כך שהמשיבה ידעה על קיומו של פסק הדין כבר באותו יום. עוד נטען, כי בהמשך לדרישת תשלום שנשלחה, נערכו שיחות טלפוניות בין הצדדים על אודות פסק הדין. לטענת המבקש, משידעה המשיבה על פסק הדין,ידיעה מלאה וברורה, החל מניין הימים, להגשת הערעור, נוכח "כלל הידיעה" הגובר, בנסיבות העניין, על "כלל ההמצאה" ומשחלף המועד והערעור הוגש באיחור, יש להורות על מחיקתו.

המערערת מתנגדת לבקשה.

לטענתה, הערעור הוגש כדין. פסק הדין הומצא למערערת ביום 28.02.2011 והודעת ערעור הוגשה ביום 14.04.2011 , בטרם חלף המועד להגשתו.

דין הבקשה להידחות.

תקנה 402 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן:"התקנות"), קובעת, כי "...מניין הימים שנקבעו בסימן זה יתחיל בין אם ניתנה ההחלטה בפני המערער או המבקש ובין אם ניתנה שלא בפניו, ובלבד שהוזמן כדין לשמוע את החלטה ; ניתנה החלטה שלא בפני המערער או המבקש בלי שהוזמן כאמור, יראו כיום מתן ההחלטה את היום שבו הומצא לו העתק ממנה".

אכן נכון, נקודת המוצא, לעניין מניין הימים, היא מועד ההמצאה כדין( להלן; כלל ההמצאה). ממילא, עובדת הידיעה של בעל הדין אודות פסק הדין או החלטה נשוא הערעור קודם למועד ההמצאה כדין, אינה צריכה, ככלל, לפעול לחובתו של אותו בעל דין וכך גם נפסק (ע"א 127/60 "שרונה" מושב עובדים להתיישבות נ' שינברג, פורסם בנבו, 1960). יחד עם זאת, עם השנים, חל ריכוך מסויים בכלל ההמצאה ונקבע, כי במצבים חריגים ומיוחדים, , בנסיבות בהן נטען לפגם בהמצאה חרף ידיעה של בעל הדין,על פסק הדין, העולים כדי השתק או חוסר תום לב, רשאי בית המשפט לסטות מכלל זה ולמנות את מניין הימים מעת הידיעה של בעל הדין ולא מעת ההמצאה (ראה ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פורסם בנבו, 15.03.2001), ובלבד שאין חולק כי הייתה ידיעה בפועל של אותו בעל הדין, ידיעה מלאה, ולא חלקית ומקוטעת, ידיעה שאינה שנויה במחלקות ממשית ורלבנטית( להלן; כלל הידיעה). יחד עם זאת, הודגש כי בהתקיים ספק בשאלת הידיעה , אין להתבסס עליה ויש למנות המועדים מעת המצאת ההחלטה כדין (ראה רע"א 449/04 בן אליעזר נ' בנק מזרחי, פורסם בנבו, 09.12.2004 ; רע"א 6858/06 מדינת ישראל נ' עטא אחמד, לא פורסם, 31.01.2006).

בענייננו, אינני נזקק לדיון בעניין כלל הידיעה ( לדיון נרחב בכללים, ראה; רע"א 11286/05 אריק זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ואח', פורסם בנבו, 8.7.2007), שכן, אין חולק, כי המשיבה לא טענה לפגם בהמצאה, ממילא, לא ניתן לטעון, כלפיה, להשתק או לחוסר תום לב, אף שידעה על פסק הדין ומכאן, כי יש לדחות את טענות המבקש, מחמת העדר רלוונטיות.

אין חולק כי פסק הדין הומצא למשיבה ביום 28.02.2011. הערעור הוגש ביום 14.4.2011, במסגרת הזמן של 45 יום, הקבוע, בתקנה 397, לתקנות. משכך, לא איחרה המשיבה בהגשת הערעור ואין עילה למחיקתו על הסף. ודוק, אין במכתב דרישת התשלום, מיום 22.02.2011, כדי להוות מעין " תחליף המצאה", אף שאין חולק, כי במועד האמור, התגבשה אצל המשיבה ידיעה ברורה ומפורשת, על פסק הדין ואין בעובדת ידיעתה, בנסיבות אלה, כדי להקים השתק, כלפיה או להעיד על התנהגות בחוסר תום לב, מצידה.

אשר על כן, דין הבקשה למחיקת הערעור על הסף להידחות .

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,500 ₪ (כולל מע"מ).

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"א, 02 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

משה בר-עם, רשם